על רקע מפלתה הסופית של גרמניה הנאצית ויום לאחר התאבדותו של אדולף היטלר, התאבד גם יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, ולקח עימו את אשתו ואת ששת ילדיו, במעין סיום "ואגנרי" לחייו. הרגע הזה סימן את סופה של מכונת התעמולה אשר הוביל גבלס, אחד האנשים המקורבים ביותר להיטלר, מעליית המפלגה הנאצית לשלטון ועד סוף ימיו וסופו של הרייך השלישי. ספר זה עוסק בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התדרדרה גרמניה לקראת תבוסה, אך השמדת היהודים דווקא גברה. המוטיבציה להמשך הלחימה בחזית הגרמנית נשמרה גם בזכות התעמולה מבית מדרשו של גבלס. הוא יצר את הרושם שגרמניה עדיין חזקה ומסוגלת לשלוט בעתידה והדגיש את ההכרח שבהמשך ההשמדה והמלחמה כמאבק של "להיות או לחדול". גבלס האמין בכוחה של המלה והביא לכלל שכלול את התעמולה לקיום "מלחמה טוטאלית" לניצחון או לאבדון: "בנושא השאלה היהודית, הרחקנו לכת עד כדי כך, שאין לנו דרך חזרה", כתב ביומנו. הוא האמין כי "אנו הכוח היחיד שניצב בין היהודים לבין מטרתם לשלוט על העולם", ועשה כל שביכולתו כדי לקדם את מטרות המפלגה ומנהיגה.

דניאלה אוסצקי-שטרן מתמחה בחקר מלחמת העולם השנייה והשואה ומנהלת את ארכיון מורשת לתיעוד השואה ולהנצחתה, שבגבעת חביבה.