התקופה 1938 – 1940 קיפלה מפנה מכריע בהיסטוריה הציונית: בריטניה, בעלת המנדט על ארץ-ישראל, נסוגה מתכנית ועדת פיל להקים מדינה יהודית בחלק של הארץ, והחלה בנקיטת צעדים, אשר איימו לגזור חנק על המפעל הציוני. בהיסטוריה היהודית, במקביל לזו הציונית, היו השנים ההן תקופת אימים, שבה התחולל 'ליל הבדולח' ובה הושלם מעשה הכנסת יהדות אירופה היבשתית בסד הפאשיסטי-נאצי. פרוץ המלחמה העולמית העלה את השאלה של תכניות ציוניות לנסיבות חדשות. ארצות-הברית, שבה חי הקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם, הייתה ניטרלית במשך כשנתיים. בריטניה – בעלת המנדט המתכחשת – עמדה אז על נפשה נגד הנאציזם, והייתה זקוקה לתמיכה חיצונית כאוויר לנשימה. במצב זה היו מקופלים הסיכוי והדילמה של היעזרות התנועה הציונית בפוטנציאל היהודי-אמריקני לשם מימוש השאיפות הציוניות. המחקר הנפרש בזאת, בוחן את ההיערכות המדינית שהציע דוד בן-גוריון, נוכח הנסיבות החדשות.
