כשהאזרח הישראלי מגיע לקלפי לממש את זכותו לבחור לכנסת, הוא מצביע באמצעות פתק שמופיעים עליו האותיות המסמלות את הרשימה לכנסת ושמות המפלגות הנכללות בה. לפי ספירת פתקים אלו מחולקים 120 מושבי הכנסת בין המפלגות. אך כיצד נקבע מי יהיו האנשים שיאיישו את המושבים הללו?

בסוגיה זו עוסק הספר. מחברי הספר מנתחים את שיטות בחירת המועמדים לכנסת, את הליכי ההתמודדות על המקום ברשימה לכנסת, את מסעות הבחירות האישיים ואת תוצאות ההתמודדות.

בישראל השתמשו המפלגות בשנים 1997-1995 במגוון שיטות לבחירת מועמדי הרשימות לכנסת, החל במינוי בידי אדם יחיד וכלה בבחירה בידי למעלה מ-100 אלף חברי מפלגה. ספר זה עוסק בבחירת המועמדים במרבית המפלגות שנציגיהם נבחרו לכנסת, בייחוד בשיטת הפריימריס המפלגתיים שהונהגה ב-1996 בשלוש מפלגות: שתיים גדולות (העבודה והליכוד) וברית מפלגות מרצ. פרק מיוחד בספר מוקדש לניתוח הפריימריס למועמדות לראשות הממשלה במפלגת העבודה ב-1997.

פרקים אחרים בוחנים את תעמולת הבחירות בפריימריס ואת העמידה בכללי החוק ובתקנות המפלגות ומנתחים ניתוח ביקורתי את שיטת הפריימריס המפלגתיים, כפי שאומצה בישראל. בסופו של הדיון מנסחים מחברי הספר המלצה בעניין הדרך המתאימה ביותר לשתף את האזרחים בבחירת נציגיהם לכנסת.