המדע איננו מכונה לייצור תשובות סופיות, אלא תהליך חשיבתי מתמשך, המציע תשובות ארעיות לתופעות חדשות וישנות כאחת. ארעיותן של התשובות נובעת מכך, שהתופעות נעשות עובדות רק משעה שהן מתאשרות על ידי התאוריות, אבל התאוריות מתחלפות ועמן גם הפירוש שהן נותנות לעובדות. לפיכך הפירושים הניתנים לתופעות בטבע עושים אותו לחלק בלתי נפרד מתודעתנו. הטבע ומה שאנחנו חושבים על הטבע משולבים זה בזה בלא הפרד. אנחנו גם הצופים וגם הנצפים, בעת ובעונה אחת. בטבע אין תאוריות, לנו יש. מודלים של המציאות הם לעולם מודלים, ולא המציאות עצמה. מאיץ החלקיקים הגדול ביותר לא יוכל לעולם לשחזר בנאמנות מלאה את רגעיו הראשונים של היקום – ולו מן הטעם האחד, שתנועתם של חלקיקי החומר ביקום אינה מוגבלת על ידי קירות המעבדה.
מארז מורכב זה של מציאות ושל חשיבה על המציאות נחשף מזוויות שונות בארבעת שעריו של ספר מרתק זה, העוסקים בקוסמולוגיה, בפיזיקה, בתפישת המציאות ובביולוגיה. במסגרת השערים הללו נדונים, בין השאר: תורת היחסות המצומצמת והכללית; תפישת הזמן; רגע היווצרות היקום והזמן שקדם לו; הניסויים המחשבתיים של אינשטיין ושל שרדינגר, אשר חוללו מהומה רבתי בקהילת הפיזיקאים; מאבקו הכושל של אינשטיין במסקנותיה של מכניקת הקוואנטים; זיקת הגומלין בין המוח לחושים והשפעתה על תפישת העצמי ועל תפישת המציאות.
המחבר מתפלמס עם חסידי התכנון התבוני, המנסים לעקר את המרכיבים הרציונליים של האבולוציה הדרווינית, בוחן את הכורח הביולוגי של המוות ומתריע מפני הסכנות הטמונות בשימוש חפוז בהנדסה הגנטית לאיזונים הגנטיים שניבנו במרוצת מליוני שנות אבולוציה.
