ספר זה עוסק בנושא שלא נחקר עד כה: התשתית הרעיונית הדתית של הציונות הדתית. טיעונו המרכזי הוא, שהוגי הציונות הדתית לא ראו מעולם בתפיסתם צירוף רגיל של דתיות וגישה ציונית. הם סברו, שהיות ציוני דתי משמעו יצירת טיפוס דתי מסוג חדש, המונע על ידי תפיסות תיאולוגיות מובחנות. ההשתיכות למחנה הציוני דתי משמעה לפיכך בחינה מחודשת של המונחים המסורתיים המהותיים ביותר. הציוני הדתי שואל: אמונה מהי? כיצד תוגדר המהות האלוהית? מהן אורחות ההשגחה? ועוד ועוד. חיבור זה טוען על יסוד ניתוח המקורות הרעיוניים של הצינות הדתית, שתנועה זו חתרה לקראת יצירתה של תודעה דתית חדשה.
פרופ' דב שוורץ מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר - אילן שברמת - גן.
