"מָתַי נֵצֵא לְחֻפְשׁוֹת?“ מַר טְרוֹל עָצַר כְּדֵי לִמְחוֹת אֶגְלֵי זֵעָה מֵחָטְמוֹ. “אֶפְשָׁר לָלֶכֶת לַחוֹר הַמַּצְחִין הַזֶּה מִתַּחַת לָרְחוֹב הָרָאשִׁי.“ הַקַּיִץ הִגִּיעַ וְכָל חֲבֵרָיו שֶׁל אוּלְרִיק נוֹסְעִים לְמַשֶּׁהוּ שֶׁנִּקְרָא “חֻפְשָׁה“. לָכֵן בְּנֵי מִשְׁפַּחַת טְרוֹל מִתְרַגְּשִׁים מְאֹד כְּשֶׁשְּׁכֵנֵיהֶם, בְּנֵי מִשְׁפַּחַת פְּרִידֶל, מַזְמִינִים אוֹתָם לְטִיּוּל בַּקָּרָוָן. אֲבָל לְאַחַר שֶׁהֵם מַגִּיעִים לַמַּחֲנֶה, נִרְאֶה לְפֶתַע שֶׁמִּשְׁפַּחַת פְּרִידֶל לֹא מַמָּשׁ מְרֻצָּה מִנּוֹכְחוּתָם שָׁם. וְגָרוּעַ מִכָּךְ, יֵשׁ שְׁמוּעוֹת עַל חַיָּה רָעָה שֶׁאוֹרֶבֶת בַּיַּעַר הַסָּמוּךְ. כְּפִי הַנִּרְאֶה, יִצְטָרֵךְ אוּלְרִיק לִפְתֹּר תַּעֲלוּמָה בִּמְקוֹם לְהִשְׁתַּזֵּף בַּחוֹף...