ספר זה, הרואה אור בתקופה בה יחסיהם של ערביי ישראל עם מדינתם נמצאים במשבר, מבקש לבאר לציבור הקוראים כיצד הגענו לשבר הנוכחי, ובעת ובעונה אחת מנסה לשרטט כיוונים לפתרונו. המחבר פורש יריעה רחבה לצמיחתו של המיעוט הערבי בישראל, מקבוצה אתנית - לשונית - דתית שחיפשה מסילות לליבה של המדינה כדי להשתלב בה, לכדי קיבוץ צעקני, מרדני הקורא תיגר על עצם קיומה של הישות היהודית - ציונית. הספר מתאר מצב שנתהווה לא רק במדיניות הממשלות לדורותיהן, שלא היטיבו להבין את הסוגיה ובוודאי שלא אזרו עוז להתמודד איתה בעוד מועד, אלא בכלל הדינמיקה הישראלית - ערבית המתהווה, אשר בהכרח השלינה גם על תגובותיהם ואופני התנהלותם של ערביי ישראל. שינויים והתפתחויות אלה, אין לרדת לחקרם ללא התחקות אחר ריבוי הזהויות שערביי ישראל מתלבטים בהן: ישראלית, פלשתינית, ערבית ומוסלמית (גם נוצרית ודרוזית). בעוד אשר בשעות החסד המועטות שהיו ביחסי המדינה עם שאר ערבים ופלשתינים נטתה הזהות הישראלית של ערבייה להתחזק, וגם אז תוך "היקרעותם בין ארצם לבין עמם", כמאמר הידוע, הרי בהפלים הקרבות ובעליית העוינות על גדותיה, כמו בימי האינתיפאדות או לעת מלחמה, בחרו הם ברורות בעמם על פני ארצם, ועל כן תחושת השבר מכאן ומכאן. פרופ' רפאל ישראלי, עמית - מחקר של מכון טרומן לקידום השלום, מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי המזרח התיכון, האסלאם וסין. לזכותו 15 ספרים וכ100 - מאמרים מדעיים בנושאים אלה. האחרונים שבהם (בשפה האנגלית): על פרשת האסלמיזציה של נצרת; על ירושלים המחולקת (1967 - 1947); על עלילת דם שפלשתינים רקחו נגד ישראל; ועל היבטים אתניים, זהותיים, חברתיים ופוליטיים של המיעוט האסלאמי בסין .