הקול הראשון שהשמיע הגדי מיד לאחר שעמד על רגליו היה מווו! כל השכנים בחווה נדהמו, חלק אף צחקו. הגדי נעלב עד מאוד וברח... זהו סיפור שיש בו דמעות ויש בו צחוק, והוא כתוב בחן ובחרוזים שיתנגנו בלב כל ילד. זהו ספרה הרביעי לילדים של שלומית דותן.