"ספרו הנוכחי של גבריאל מוקד דן בתחום העקרוני של יחסים בין פסגות הספרות העברית החדשה ובין יהדות כדת וכתרבות דתית. הדיון הזה הוא גם בעל השלכות חשובות על סוגיות הכרוכות בזהותנו הלאומית והתרבותית במדינת ישראל. בשלוש החטיבות המרכזיות בספר נבחנות תפישות היהדות של שלושת היוצרים העבריים הגדולים ביותר במאה העשרים: חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג.
מוקד מבחין בשוני הניכר בין שלוש תפישות-יהדות אלו, וטוען שרק תפישתו הרעיונית של ביאליק זהה עם התפישה הרעיונית המקובלת ברוב תנועת התחייה הציונית. לעומת זאת, תפישות היהדות של ש"י עגנון ואצ"ג, השונות גם מאוד זו מזו, שונות מאוד גם מהאידיאולוגיה המקובלת על רוב הממסד הישראלי והציוני בעבר ובהווה. לפיכך, לספרו של פרופ' מוקד נודעת חשיבות הן בתחום תקר הספרות העברית החדשה ומקום היהדות כדת וכתרבות דתית כתובה והן בתחום היחסים בין לאומיות, דת ותרבות בחיי העם היהודי בתפוצות ובארץ, בעבר הקרוב ובהווה".
"ספרו הנוכחי של גבריאל מוקד דן בתחום העקרוני של יחסים בין פסגות הספרות העברית החדשה ובין יהדות כדת וכתרבות דתית. הדיון הזה הוא גם בעל השלכות חשובות על סוגיות הכרוכות בזהותנו הלאומית והתרבותית במדינת ישראל. בשלוש החטיבות המרכזיות בספר נבחנות תפישות היהדות של שלושת היוצרים העבריים הגדולים ביותר במאה העשרים: חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג.
מוקד מבחין בשוני הניכר בין שלוש תפישות-יהדות אלו, וטוען שרק תפישתו הרעיונית של ביאליק זהה עם התפישה הרעיונית המקובלת ברוב תנועת התחייה הציונית. לעומת זאת, תפישות היהדות של ש"י עגנון ואצ"ג, השונות גם מאוד זו מזו, שונות מאוד גם מהאידיאולוגיה המקובלת על רוב הממסד הישראלי והציוני בעבר ובהווה. לפיכך, לספרו של פרופ' מוקד נודעת חשיבות הן בתחום תקר הספרות העברית החדשה ומקום היהדות כדת וכתרבות דתית כתובה והן בתחום היחסים בין לאומיות, דת ותרבות בחיי העם היהודי בתפוצות ובארץ, בעבר הקרוב ובהווה".