רש"י (רבי שלמה בן יצחק, 1040-1105) היה גדול פרשני המקרא בכל הדורות. בביאור התנ"ך שלו שילב אוצר עשיר של פולקלור רבני, דרש ומוסר - ובכך אפשר ללומדים להבין את הפירוש המילולי של כתבי-הקודש ולהעריך נכונה את מלוא משמעותן של המלים בהם, כפי שנמסרו מדור לדור במשך מאות בשנים. ידענותו האנציקלופדית של רש"י היא שסייעה בידיו לפרש את שפת התלמוד - הארמית - את הרעיונות הטמונים בו וכן את השקלות-וטריות המצויות בין דפיו. מאז ומתמיד היוו המקרא והתלמוד לב-לבם של לימודי היהדות, ופירושיו של רש"י עליהם נעשו אפוא חלק חיוני מהם. ספר זה עניינו חיי רש"י והוא מציג בפני הקורא תיאור בהיר ומלא של הישגיו הכבירים בהשוואה לרקע המגוון של צרפת במאה הי"א.