הספר מראה שאף-על-פי שניטשה קבע כי אין אמת, אלא רק שקרים מועילים, וכי "אלוהים מת", מכתביו עולה שיש לו מושג אמת חיובי וברור - הטראגדיה.
זו כרוכה לדעתו בטיבה של המציאות כולה, והיא גם הופעתו המחודשת הביקורתית והחיובית של מושג אלוהים. הדיון במושגי-היסוד של ניטשה מגלה את דו-משמעותם האירונית.
הפילוסופיות של שפינוזה וניטשה נראות הפוכות: הראשונה מציגה את הקביעות והחוק שבטבע, והשנייה - את ההתהוות והשרירות. אבל דיון משווה ב'תורת המידות' לשפינוזה ובכתבי ניטשה מעלה ששתי פילוספיות אלה זהות בעיקרן.