עדותו של יחיאל די-נור על עצמו כסופר, היא מרכיב חשוב בכלל המקורות להבנת האיש וכתביו. בספר זה יש תשובות לשאלות רבות שכל קורא בספרי ק. צטניק וכל חוקר, מעמיד לעצמו. במשך שנות חייו בארץ ישראל ובמדינת ישראל נמנע הסופר, שראה את עצמו כרשם כרוניקה בלבד, ממגע קרוב עם הבריות וסירב אין ספור פעמים להתראיין או אפילו להזדהות כק. צטניק – מחבר הספרים על השואה.
לקורא בספריו אין על כן מושג ברור מי הוא המחבר ומה היא התשתית החווייתית של התנסויותיו בימי מלחמת העולם השנייה ולפניה. בשנים האחרונות לחייו, זכיתי לשוחח עמו ולשמוע מפיו דבר דבור על אופניו – על מסכת חייו ויצירתו בשואה. מתוך קרבה מסוימת הנוצרת בין חוקר וסופר נוהלו השיחות בדרך כלל ברוח טובה וידידותית, ובפתיחות נדירה (לעתים). את כל אלה בחרתי להביא בפני הקורא ולשתפו בחוויה מרגשת ואמיתית, כשבמרכזה עומדת אישיות יוצרת משכמה ומעלה בספרותנו הדו-לשונית ביידיש ובעברית, היונקת משורשי ספרותנו העברית העתיקה ומספרות ולשון יידיש לדורותיה.
