"מה זה היה?"
"אני לא בדיוק יודעת", אמרה יוכי בטון קודר.
"אבל זה בכלל לא מוצא חן בעיני".
בחשש גובר והולך, החלו השלושה לחזור אחורה במנהרה. הדרך חזרה נראתה להם ארוכה וחשוכה כפליים. 
חזקי חשב בעצבנות כמה זמן יחזיקו סוללות הפנס שלו מעמד.
יוכי הביטה קדימה בריכוז וחיפשה את שביב האור הראשון שיעיד על כך שהם נמצאים קרוב למרתף ביתם, אולם לא היה כל שביב אור שכזה.
במקום זה, הם הגיעו למשהו מאד קשה ומוצק. 
תקוה הושיטה את ידה קדימה. "הדלת!" היא קראה בנשימה עצורה.
"היא נסגרה, אנחנו כלואים כאן!".
באותו רגע הבהב פנסו של חזקי וכבה, מותיר אותם בחשכה גמורה...