"אני אוכיח, אני אשתדל", הבטיח תומר, אבל בעצם הוא לא ידע למה אלעד מתכון. "אתה רואה את התיק שלי? הכחול שליד המדרגות. מעכשיו, כל בוקר אתה מעלה אותו לכתה", פקד אלעד. "אבל גם התיק שלי... "בלי ויכוחים", סינן אלעד. "אתה רוצה להיות בחבורה שלנו, נכון? אז תעשה מה שאני אומר". והוא בעט בתומר בעיטה שכמעט הפילה אותו לגמרי. "תראי אותו, בקושי הולך," צחק, והילדים מסביב מהרו להצטרף. תומר ניגש והרים את התיק של אלעד. דמעות עלו בעיניו...