דְּבָרִים מוּזָרִים מִתְרַחֲשִׁים בַּיַּעַר הַגָּדוֹל: מִישֶׁהוּ גָּנַב אֶת רַעֲמַת הָאַרְיֵה, אֶת זְנַב הַשּׁוּעָל, אֶת נוֹצוֹת הַטַּוָּס... נִרְעָשׁוֹת וְנִרְגָּשׁוֹת נֶאֱסָפוֹת חַיּוֹת הַיַּעַר לְטַכֵּס עֵצָה. וּלְפֶתַע, מִנְּקִיק סֶלַע פָּעוּר, יוֹצֵאת לִקְרָאתָם חַיָּה מַבְעִיתָה, שֶׁכָּמוֹהָ אִישׁ לֹא רָאָה מִיָּמָיו... מִיהִי הַחַיָּה הַמּוּזָרָה? וּמִי גָּנַב אֶת אוֹצְרוֹת הַחַיּוֹת?