מיכה רגב, בן למשפחה ציונית-דתית, פגש לראשונה את חנן פורת בשנת 1972 , כשהיה נער בן חמש-עשרה. הוא נשבה בקסמיו, נחשף לתפישה הדתית-משיחית הרואה בכינון מדינת ישראל “אתחלתא דגאולה“, והיה לנער מגויס. במשך שנים ראה עצמו שייך לתנועת הגאולה מבית מדרשו של הרב קוק – בישיבה התיכונית, בישיבת מרכז הרב ובסיירת גולני. בשם התנועה השתתף בהקמת התנחלויות לא חוקיות, התכתש עם חיילי צה“ל ונשלח לתקוע את יתד התנועה המשיחית בסיירוֹת המובחרות שהיו מזוהות עד אז עם בני הקיבוצים. עם השנים התפכח מרעיון הגאולה המשיחית האקטיבית ואימץ עמדות מתונות וביקורתיות. באומץ ובכנות פורש רגב את מסעו המרתק לעיני כולנו, ומביא עדות אישית על תהליך הגיוס של נערים ובוגרים לתנועה הגאולית, שבסיסה כיום הוא ההתנחלויות האידיאולוגיות ביהודה ושומרון. הספר שיכרון הגאולה נכתב מתוך תחושת דחיפות וחשש מפני התחדשותם של מעשים קיצוניים העלולים לסכן את חיינו כאן. הספר קורא לרבנים ולמנהיגי ציבור להיות ערים לסכנה ולסייע בשמירה מפניה, ולציונות הדתית הוא קורא לחזור לדרך ממלכתית ואחראית המשלבת חזון עם נאורות ומעשיות, ולזנוח את התפישה המשיחית הנושאת בחובה סכנת פירוד וחורבן.