“אפשר שלא היו בילדותנו ימים שחיינו אותם כה במלואם, אף כי דימינו כי עברו עלינו בלי לחיותם, כימים שבילינו עם ספר אהוב”.

כך מתחיל מרסל פרוסט את חיבורו על הקריאה. חיבור, שנכתב כהקדמה לתרגום ספרו של ג’ון ראסקין שומשום ושושנים – שפרוסט תרגם עם ידידה.

הקריאה, אליבא דפרוסט, בעיקר של ספרות גדולה היא חוויה המעצבת את אישיות הקורא ומפגישה את הקורא עם עצמו ועם הנצח.

לספר נוסף מבוא מאת פרופ’ דוד מנדלסון מאוניברסיטת תל-אביב.