ביוגרפיה מחודשת של אבי "תורת הציונות הרוחנית", שהעניין בו, בחלופה שהעמיד לציונות המדינית ובואפי מנהיגותו, גובר והולך בשנים האחרונות. סטיבן זיפרשטיין מתאר דיוקן של "משכיל", יהודי נוקדן וקפדן, שטנוני לעיתים וחמקמק בכל דרכו, ועם זה מנהיג על פי הדגם החסידי שהציע לבני דורו את תמציתה של המהות היהודית ואת מקור חיוניותה. בהתבססו על מגוון רחב ומקיף של עדויות ומקורות, מתנער המחבר מן הדמות של הוגה הדעות המקורי, שיוחסה לאחד העם, ומתאר את המבקר החריף, הפולמוסן השש לקרב, שחשש וחרד מכתר ההנהגה.
זיפרשטיין, מחברו של ספר על אודיסה היהודית בשלהי המאה התשע-עשרה, מיטיב לתאר את הסביבה התרבותית-הרוחנית, שבקרבה פעל אחד העם.
מבחינה זו פרשת חייו של אחד העם היא גם, במובנים רבים, סיפורה של הציונות בנוסח חיבת ציון, שקדמה לציונות המדינית בהנהגתו של הרצל.
בימים של עימות מחריף בין דתיים לחילוניים על דמותה ועתידה של מדינת ישראל, בין הדוגלים בציונות הכוחנית, הקובעת עובדות בשטח, לחסידי הפשרה הרואים בכוח ובשימוש בו סתירה לעיקרה של היהדות, שבה ועולה האלטרנטיבה האחד-העמית, המעלה על נס יהדות חילונית, רוחנית ולא כוחנית.
ספרו של סטיבן זיפרשטיין מציע לקורא אפשרות מרתקת לבחינתו של ההוגה, שחלופה זו נקשרת בשמו.
