לנוכח בית הדין השרעי עוסק באפשרות לשינוי חוק המעמד האישי למוסלמים בישראל. השאלה שעומדת בבסיסו היא מדוע חוק שנחקק בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית שריר וקיים בישראל של היום, בעוד שבמדינות כמו מצרים, ירדן ומרוקו הוא עומד לדיון ציבורי ואף חלו בו שינויים בעשורים האחרונים.

חלקו הראשון של הספר עוסק בהיסטוריה של חוק המעמד האישי מאז ימי האימפריה העות'מאנית ועד ימינו. המאמרים בחלק זה עוסקים בשאלה האם תמורות במעמדן של נשים דורשות שינוי תחיקתי או שמא עליהן להתבצע כחלק מהפרקטיקה של בית הדין, שאכן משתנה בעשורים האחרונים.
חלקו השני של הספר עוסק במעמדן ובמאבקיהן של נשים בתורכיה, באיראן ובמרוקו. באיראן ובמרוקו מאבקן של נשים טומן בחובו פרשנות מחודשת של החוק האסלאמי, ובשתי המדינות ישנם אנשי דת התומכים בדרישותיהן. במרוקו זכה מאבק זה להישגים לא מבוטלים, אבל לעומת זאת מובילותיו באיראן נשלחו למאסר. תורכיה, אשר כביכול פתרה את הקונפליקט בין דת לזכויות נשים על ידי כינונה של חקיקה אזרחית לנישואים וגירושים, דחקה את המערכת הדתית אל המרחבים הלא פורמליים והותירה נשים הנישאות בנישואים דתיים ללא הגנה.
חלקו השלישי של הספר כולל מאמרים על נשים הפונות לבית הדין השרעי, על נשים גרושות בחברה הפלסטינית בישראל ועל יחסה של מערכת המשפט הישראלית לוויתור של נשים על זכויותיהן בירושה. חלק זה בוחן עד כמה המנהג, יחד עם החוק השרעי וחוקי מדינת ישראל, פועלים לדחיקתן של נשים לשוליים הכלכליים והחברתיים.

אסופת מאמרים זו, פרי שיתוף פעולה בין היסטוריונים, סוציולוגים ומשפטנים, אינה מספקת תשובות אלא פותחת כיוונים לבחינה ולעיון. היא מעלה את השאלה מהו אופי השינוי התחיקתי והנורמטיבי אשר יש לחולל בישראל על מנת ליישב את מעמדן של נשים עם עקרונות השוויון הנגזרים מהאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן.

עורכת הספר, ד"ר ליאת קוזמא, היא מרצה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של נשים, מגדר ופמיניזם במזרח התיכון וצפון אפריקה