הבלדה היא סוגה עתיקת-יומין. ראשיתה עממית, אבל היא מצאה ביטוי חדש וחזק בספרות הכתובה ובפזמונאות של ימינו. בעברית התחילו לכתוב בלדות לפני כמאה ושבעים שנה. קודם תרגמו בלדות זרות לעברית, ואחר-כך נוצרו בלדות מקוריות. שלמה יניב דן בספר זה בבלדה העברית למן שנות העשרים ועד שנות התשעים של המאה העשרים. רבים להפתיע הם המשוררים בני-זמננו שכתבו בלדות עבריות מתוך גישות פואטיות שונות: רפאל אליעז וחנוך לוין, אבא קובנר ויצחק לאור, נתן יונתן ויהודה עמיחי, נתן אלתרמן ויורם טהר-לב, אורי צבי גרינברג ומאיר ויזלטיר, ועוד אחרים.

המחבר מפרט את מגוון התבניות של הסוגה: בלדה עממית, בלדה ספרותית, בלדת עלון, בלדה מגויסת, בלדת מחאה ובלדת מלחמה, בלדה לירית, ובלדה פזמונית עכשווית, זו המעבירה את הז`אנר ה`גבוה` לתרבות הפופולרית. נבחנים מודלים לבלדה העברית תוך התבוננות בבלדה האנגלית-הסקוטית ובבלדות של ברכט. בניתוח טקסטואלי ובין-טקסטואלי משרטט המחבר את קו ההתפתחות של הבלדה העברית בת-זמננו, מגדיר את מקומה גם במערכת הקאנונית, וגם במערכת הפופולרית, ומצביע על דרכי התמודדותה עם הנורמות המשתנות של הפואטיקה החדישה. ספר זה הוא כלי רב-ערך לחוקרים, לסטודנטים ולמורים במערכות החינוך השונות; אך מעל לכול, זהו ספר שיספק הנאה אינטלקטואלית לכל שוחרי הספרות.

ד``ר שלמה יניב הוא מרצה בכיר בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים. ספרו הבלדה העברית - פרקים בהתפתחותה (1986) ראה אור בשתי מהדורות בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.