"חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה", כתב מחברו של ספר יהושע (יא:י), והמקור שהיה לפניו היה ללא ספק מהימן ומדויק. במהלך שלושים עונות חפירה שנערכו באתרה של חצור הקדומה הוברר, שהייתה זו עיר-הממלכה הגדולה והחשובה ביותר שהתקיימה בארץ-ישראל באלף הב' לפסה"נ. בשיאה השתרעה העיר חצור על פני 800 דונם בערך, שטח גדול פי עשרה מזה של ירושלים בימיהם של דוד ושלמה. במכתבים ששלחו מלכיהן של ערי כנען אל מלך מצרים, אשר נתגלו בארכיון בעיר אל-עמרנה שבמצרים, יבין שליט חצור הוא היחיד שתוארו הוא "מלך". ארמון הטקסים שנבנה במרכזה של חצור היה הגדול והמרשים במבני הציבור שנבנו בתקופה ההיא בארץ, והממצאים המפוארים שנתגלו בו מעידים על קשרי מסחר, תרבות ואמנות עם מרכזי הממלכות במרחב, מבבל במזרח, עבור בממלכת החיתים ומצרים, ועד קפריסין ויוון במערב...