מה הן התשוקות והחרדות העמוקות ביותר המשפיעות על חיינו, ומה מקורותיהן בחוויות הילדות המוקדמת? שאלה זו העסיקה כל חייה את מלאני קליין (1882-1960 ), אחת הפסיכואנליטיקאיות המהפכניות והנועזות ביותר שפיתחו ושינו את התאוריות של זיגמונד פרויד. 

כמי שהמציאה את שיטת הטיפול בילדים בעזרת משחק, היתה קליין קשובה ביותר לעולם הפנטזיה של הילד, עולם שלהרגשתה עשוי לא פעם להיות מסויט ומטיל אימה. בעולם מאגי זה, הנע בין תחושות חוסר אונים לבין דמיונות של שליטה כל יכולה, ניסתה לאתר את הכמיהות, הפחדים ומנגנוני ההתמודדות שעשויים לעצב את אישיותו של הפרט כמבוגר.

חנה סגל, מהבולטים בתלמידיה של קליין באנגליה, מסכמת כאן את סיפור חייה הסוער של קליין, ואת הדרך בה התפתחו רעיונותיה המרכזיים. היא מסבירה, בעזרת דוגמאות קליניות מוחשיות, מושגי מפתח כמו הפנמה ופיצול, השלכה והזדהות השלכתית, העמדה הפרנואידית סכיזואידית והעמדה הדיכאונית, כדפוסים מרכזיים ביחסנו לעצמנו ולזולת, המעבר רב המהמורות מיחס להורים דרך חלקי גופם לקבלתם כאנשים שלמים וכזוג, הדיאלקטיקה המתמדת בין הרס האובייקט ותיקון האובייקט, הקשר ויחסי הגומלין בין מיניות לתוקפנות, השפעתן הגורלית של קנאה וחמדנות, והתפתחות היכולת להכרת טובה.

לספר צורפו מאמרי הקדמה של נעמי ענר ועמנואל ברמן.