



הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים של הרבי הודפסה לראשונה בשנת תש"ו. בהגדה ליקט הרבי מעשרות ספרים מאות ביאורים על סדר ונוסח ההגדה על פי נוסח אדמו"ר הזקן ופסקיו בהגדה, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד.
ידועה התבטאות אדמו"ר הריי"צ במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת 'אוצר החסידים' נקבעו 'היכלות' המתחילים מהבעש"ט, המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו"ר הריי"צ ואמר לחתנו: "אבא (אדמו"ר הרש"ב) היה 'פנימי', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא".
הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים של הרבי הודפסה לראשונה בשנת תש"ו. בהגדה ליקט הרבי מעשרות ספרים מאות ביאורים על סדר ונוסח ההגדה על פי נוסח אדמו"ר הזקן ופסקיו בהגדה, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד.
ידועה התבטאות אדמו"ר הריי"צ במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת 'אוצר החסידים' נקבעו 'היכלות' המתחילים מהבעש"ט, המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו"ר הריי"צ ואמר לחתנו: "אבא (אדמו"ר הרש"ב) היה 'פנימי', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא".