בקשרי-הגומלין בין מורים לתלמידים בבית-הספר נוצרים לא-אחת מצבים שעל סף משבר.
ההתנסות בהם מעכירה את העיסוק בהוראה ויוצרת אצל מורים תחושה המתוארת בספר זה כ"אי-נחת".
באילו נסיבות תופשים מורים את ההוראה כמצב בלא-נחת? מהם מקורותיה של אי-הנחת? את מי הם תופשים כגורמים לאי-הנחת? אילו מורים מתנסים במיוחד באי-נחת? איך מתמודדים מורים עם מצבי אי-נחת? איך הם מנסים לצמצם אותם?
ספר זה דן בשאלות אלה בעקבו ראיונות עם מורים על-יסודיים ותצפיות בעבודתם