על קו התפר שבין סוף ימי הביניים לשחר העת החדשה זרח כוכבו של גדול המשוררים הדרמטיים בכל הזמנים – ויליאם שקספיר. יצירתו התיאטרונית, שחפפה לעלייתו של התיאטרון המודרני במדינת הלאום המתגבשת, היא תעודה שירית נשגבת למהפך האדיר המכונן את התודעה האנושית במעבר, האישי והציבואי, מן העולם העתיק אל היקום המודרני שאנחנו חיים בתוכו עד עצם הימים האלה. בספר זה שמקורו בהרצאות האוניברסיטה המשודרת, מתמודד אברהם עוז עם משימה לא פשוטה: בבד בבד עם ניתוח מרוכז אך פרטני של מרבית יצירותיו של שקספיר, הוא מתמודד עם העולם המוסרי, ההיסטורי, ההגותי והפסיכולוגי העולה מן היצירה השקספיראית בשלמותה, מבלי לזנוח את תהליכי המחשבה והיצירה שעברו על המחבר בהדרגה במהלך שנות דור של כתיבה תיאטרונית. עוז מקפיד להדגיש את האקטואליות של הרעיונות והנושאים העולים מן המחזות, ומתוך קשב למחק השקספירי העדכני מעמת את המחזות עם השיח האידיאולוגי, הפוליטי, הפילוסופי, הפסיכולוגי, הסוציולוגי והכלכלי, הפמיניסטי והפוסט-קולוניאלי של ימינו. שקספיר מתגלה בספר זה כמי שנושא מסר מורכב ועשיר לבני המאה העשרים ואחת לא פחות משהוא מגיש לנו צילום עומק של תקופתו שלו בניתוח כלולות מובאות רבות מיצירתו של שקספיר בתרגומים עדכניים ומשובחים.
