דובנוב, ילד פטרבורג, 1860, חי באודיסה, בוילנה ובברלין. בעלות היטלר לשלטון עבר לריגה ושם נרצח בעת גירוש היהודים למחנות ההשמדה. מפעל חייו הוא עשרת כרכי דברי ימי עולם(ניתן להשיג באתר). שלא כגרץ(תולדות היהודים) דובנוב הדגיש גורמים חברתיים וכלכליים וגם עמד על חשיבות תולדות יהודים במזרח-אירופה. הוא דגל בפיזור העם היהודי בכל העולם. הוא טען שאין העם היהודי זקוק לממלכתיות אלא בפוזיטיביזם ובלאומיות חילונית עם אבטונומיה רוחנית. מחקריו בתולדות היהודים ברוסיה, פולין וליטא חשובים ביותר להכרת תרבות יהדות זו. גישתו הסוציולוגית להיסטוריה ציינה מפנה בהיסטוריוגרפיה היהודית.
