ארבע התנקשויות פוליטיות ידועות, אמיתיות או לכאורה, התרחשו בארץ ישראל: רצח יעקב ישראל דה-האן (1924), רצח חיים ארלוזורוב (1933), ההתנקשות בדוד צבי פנקס (1952) ורצח יצחק רבין (1995). הספר משרטט את הרקע לכל אירוע ואת האווירה הפוליטית באותה תקופה, ומתאר את השתלשלות האירועים בהסתמך על ספרי מחקר וזיכרונות שנכתבו על אודות פרשיות אלו. הפרק העוסק בהתנקשות בשר פנקס הוא המחקר המפורט ביותר שנכתב עד כה על הפרשה, ואילו הפרק על ההתנקשות ברבין מסתמך על רשמים מן ההתרחשות עצמה, כפי שנסקרה בזמן אמת ובשנים שלאחר מכן בתקשורת.

בפרק 'ככל הגויים' נדון מקומם של היהודים וישראל בין האומות האחרות מבחינת ההתנקשויות הפוליטיות. בפרק זה נסקרת, באופן תמציתי, ההתנקשות הפוליטית בה”א הידיעה של המאה העשרים: רצח סרגיי קירוב בשנת 1934 בלנינגרד.

המסר של ספר זה לציבור היהודי בימינו נושא הד לדברים שהושמעו בשנות השלושים של המאה העשרים בתנועה הציונית, בעקבות האיבה הקשה שפילגה את היישוב היהודי-ציוני בארץ ובגולה לאחר פרשת רצח ארלוזורוב: עלינו להתרכז בבעיות החשובות באמת של הציונות – הצלת המדינה והעם – בתקופה שבה הן דחופות יותר מאי פעם. האקטואליות העכשווית של ספר זה, נובעת מכך שהמניעים למעשי הרצח הנסקרים בספר, עדיין מבעבעים ומאיימים.

אשר אילני נולד בארץ וגדל במושב כפר פינס של תנועת 'הפועל המזרחי'. לאחר שירות בצה”ל למד רפואה וביולוגיה באוניברסיטה העברית, וכיום הוא פרופסור חבר בסגל המחלקה לפיזיולוגיה של בית-הספר לרפואה בירושלים.