כָּל הַפֵיוֹת זוֹכוֹת בִּכְנָפַיִם בַּדֶּרֶךְ הַמְקֻבֶּלֶת. אֲבָל אֶמַלִינָה שׁוֹנָה מִכֻּלָּן... אֵיךְ פֵיָה זוֹכָה בִּכְנָפַיִם? עָלֶיהָ לְהִצְטַיֵּן בְּמַשֶּׁהוּ חָשׁוּב. בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה מַשֶּׁהוּ עָדִין וּמְגֻנְדָּר – כְּמוֹ לְצַיֵּר אֶת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, לִפְתֹּחַ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת אוֹ לְפַזֵּר אֶגְלֵי טַל. אֲבָל אֶמַלִינָה, מַה לַּעֲשׂוֹת, אֵינֶנָּה כְּמוֹ שְׁאָר הַפֵיוֹת. הִיא רָצָה וּמִשְׁתּוֹלֶלֶת וּמְשַׂחֶקֶת בַּבּוֹץ! פֵיַת הַבּוֹץ הַקְּטַנָּה לֹא עֲדִינָה וְלֹא מְגֻנְדֶּרֶת, אֲבָל הִיא מוֹכִיחָה לָנוּ שֶׁהַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָנָה לְעַצְמֵךְ...