רבים המבקשים "להרגיש כמו בבית", "להרגיש שיש לי את המקום שלי", "למצוא את מקומי בעולם". מהו ה"מקום" או ה"בית" החסר, מדוע הוא נעדר, מדוע נכספים אליו רבים כל כך? כיצד מופיעה "חויית הבית" בילדות, בהתבגרות ובבגרות? האם ניתן לטפח את היכולת לחוות חוויה מעין זו? האם יש מצויה כפוטנציאל אצל כל אחד ואחת? כיצד ניתן לעזור, בעזרת הטיפול הנפשי, לאלו אשר חשים שהם "בחוץ", בודדים וזרים ? שטרם הגיעו אל הבית, שאין להם עדיין היכולת להרגיש "להרגיש בבית" ולתחושתם שלא מצאו מקום לעצמם בעולם? חלק הראשון של הספר מביא את חווית הבית והמרחב הנפשי מהיבטים ספרותיים, אמנותיים, חברתיים והיסטוריים, וכן מנקודת הראות של המסורת הפסיכואנליטית. בחלק השני מוצגים קטעים מפורטים ממפגשים טיפוליים ורעיונות תיאורטיים של כותבים רבים מתחום הטיפול. ; תוך ניסיון לקשר את החיפוש אחר "חווית הבית" עם מושג "העצמי האמיתי", דן המחבר בהרחבה ברעיונותיו של הפסיכואנליטיקאי הבריטי הידוע ד.וו. ויניקוט ומציע אפשרויות ליישמן בתהליך הטיפול הנפשי. יעקב בטרי, פסיכולוג קליני, עוסק מזה שנים רבות בטיפולים פרטיים. הוא מורה ומדריך בתוכניות להכשרה מתקדמת של אנשי מקצוע בתחום הפסיכותרפיה, התמחה במשנתו של ויניקוט וכיום חוקר את הקשרים האפשריים שבין פסיכולוגיה בודהיסטית ופסיכולוגיה מערבית
