הספר דן ברובד גאוגרפי של המגזר החרדי בירושלים, הקשור במפגש שבין מרחב המעוצב על פי עקרון דתי מתבדל ומסתגר לבין מערכת עירונית מערבית מודרנית. מפגש זה יצר בירושלים אזורים עירוניים המפתחים ביניהם יחסי גומלין מעניינים. כדי להבין גאוגרפיה זו, מציג הדוח מספר הקשרים מרחביים בתפיסה החרדית כמו גם גאוגרפיה עירונית של המגזר החרדי כגון: גורמי ההתבדלות, היחס אל מרחב מקודש ואידאלי, יחס החרדים אל הציונות וארץ ישראל בהקשר של פיתוח ובנייה, אוטופיה מרחבית אידאלית מול מציאות אינסטרומנטלית, עימות קהילת לומדי התורה עם החברה הישראלית המודרנית, השימוש בקרקע באזור החרדי, אינטראקציה בין התרבות החרדית והנוף העירוני הישראלי ועוד.