לכולנו יש דבר אחד שאנו בטוחים שברגע שנשיג אותו, זהו, החיים יהיו יפים: אם רק יהיה לנו יותר כסף, או שרק נמצא אהבה. אם רק נצליח לקנות את הבית שתמיד חלמנו עליו, אם רק נחליף מקום עבודה, אם סוף־סוף ניפטר מששת הקילוגרמים העודפים — בטוח נהיה מאושרים. כך בדיוק חשבה ענת קלו־לברון כשבתה היתה חולה. "מיד כשייגמרו הטיפולים, החיים ישובו למסלולם ויהיה נפלאים". אבל דווקא כשהגיע הרגע שייחלה לו והסיוט נגמר, השתלטו עליה ייאוש וחרדה. מתוך התשישות והפחד היא קיבלה החלטה - להיות מאושרת ויהי מה.
