הספר מיוחד בכך שאינו שואב את חומריו מאוספים ישנים של סיפורי פולקלור, אלא מתוך מסורת פולקלוריסטית חיה, מגנזי ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסעל ידי). הספר בוחן את סוגי הסיפור העממי על זיקותיו לסיפור הילדים וענייניו: סיפורי "המוצא" בסיפור העממי ובסיפורי הילדים מבחנים וניסיונות, סיפורים מאגיים, "משלי שועלים", הסיפור ההומוריסטי וכן סיפורי עדות ומשמעותם. חשיבותו של הספר הוא בכך שהוא מוציא את הגישה לספרות ילדים מכלל האינטואיציה וההרגשה ומספק בצורה רציונלית מידע וחומר למחשבה לבניית תשתית של קני-מידה לבחינת ספרות ילדים בתחום זה. נושא האכזריות בסיפורים זוכה להרחבה והעמקה, משום שהמוטיבים האכזריים במעשיה העממית מרשימים את המאזינים ומרתקים אותם למסופר. הנושא נדון גם בהקשר לוויכוח בין מחנכים ופסיכולוגים על השאלה, האם יש בסיפורים אלו כדי לגרום טראומות אצל ילדים או דווקא מתן פורקן למגמות המצויות בנפש הילד.