זֶהוּ יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אַנָּה, וְאֶלְזָה רוֹצָה לְפַצּוֹת אוֹתָהּ עַל כָּל הַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶן הֵן לֹא חָגְגוּ יַחַד וּלְאַרְגֵּן לָהּ מְסִבָּה בִּלְתִּי־נִשְׁכַּחַת. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁאֶלְזָה מְצֻנֶּנֶת נוֹרָא, וְעִם כָּל עִטּוּשׁ שֶׁלָּהּ צָצִים לָהֶם עוֹד וָעוֹד אַנְשֵׁי־שֶׁלֶג זְעִירִים... הִצְטָרְפוּ לְאֶלְזָה, אַנָּה, אוֹלָף, קְרִיסְטוֹף, סְוֵן וּמַרְשְׁמֵלוֹ בִּשְׁנֵי סִפּוּרִים מְרַגְּשִׁים וּמַצְחִיקִים עַל אַהֲבָה, חֲבֵרוּת וְקִסְמֵי קֶרַח.
