ספרות הפרשנות שהתפתחה בדתות הספר בימי הביניים משקפת נאמנה את תפקידה של הפרשנות כמתווכת בין כתבי הקודש הבלתי משתנים ובין עולם וחברה הנתונים תדיר בתהליכי תמורה. הפרשנות מאפשרת קריאה רבת פנים של הספר הקדוש, קריאה המתאימה את הטקסט האחד לאנשים רבים, ואף מציעה דרכי הבנה שכולן אפשריות וסמכותיות כאחת. קריאה מרובדת של הטקסט מיוסדת על ההנחה שהספר הקדוש דובר בקולות רבים. הרמב"ם מעגן הנחה זו בפירושו לפסוק במשלי: "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו", שממנו נשאב שם האסופה שלפנינו. ; המאמרים המכונסים בספר זה עוסקים בפרשנות המקרא והקוראן בימי הביניים, נושא שהוא הציר העיקרי שעליו סובבים מחקריו של חגי בן- שמאי. כותבי המאמרים, תלמידיו וידידיו של בן-שמאי, בחרו להביע בדרך זו את ידידותם כלפיו ואת ההערכה שהם רוחשים לו. הספר מחולק לשלושה מדורים: פרשנות המקרא הרבנית, פרשנות המקרא הקראית ופרשנות הקוראן. חלק מן המאמרים עוסק בשיטות הפרשנות ודרכיה וחלק בתורתם הפרשנית של דמויות מפתח בעולם היהדות (דוגמת ר' יהודה הלוי, הרמב"ם, אלקרקסאני) או האסלאם (כגון פח'ר אלדין אלראזי ואלסיארי). האסופה מאירה את רבגוניותה ואת עומקה של הפרשנות לכתבי הקודש בימי הביניים יש גם מן המאמרים המבוססים על חומר שלא נודע עד כה ומהם מאירים חומר ידוע באור חדש. רוב המאמרים באסופה כתובים עברית ומקצתם אנגלית.