ירוחם, 1989. מוטי ביטון בן 13. שתי אחיותיו מהרהרות בהתאבדות, בבית חי דיכאון. גם דוב גדול חי בבית, מביט בהם בשתיקה. כדי לברוח מהמציאות שלו, מוטי כותב אופרת סבון. ממש כמו "שושלת", רגע האושר היחיד עבורו במהלך השבוע. באופרת הסבון שלו משחקים רק אשכנזים, בדיוק אותם אשכנזים שפיטרו את אמו מהעבודה וגרמו למצב הביש הזה. מוטי ביטון כותב את יצירת חייו ולא מפסיק לשקר כדי למצוא אמת. בשעה שעולמו מטלטל על ידי כוחות גדולים ממנו, כל שנותר לו הוא לכתוב את העונה האחרונה שלו. העונה האחרונה של מוטי ביטון.
