ישמעאל נולד בניו יורק לאמא שלא רצתה בו וכך החלה האשמה... "הוא לא יודע איך להתחיל ואני מציעה שנשתה משהו. אחר כך אני אומרת שחם לי ומורידה את הבגד העליון. הוא נצמד לשדיי, זה קצת מדגדג ואני מצחקקת בעונג. הוא מתפשט לאט ומסתכל עלי כל הזמן כשאני מתפשטת." "באותה השנייה אני שולפת את סיכת המוות משערותיי ונועצת אותה במהירות לתוך מוחו הקודח. המוות בא עליו כמו שמיכה רכה שחורה, הוא לא יודע ולא יידע מה קרה לו." "אני מנקה את האמבטיה המלכותית ולוקת איתי את הסבון שהסתבנתי בו ואת המגבת. מבט אחרון. שום דבר לא נשאר. היה איש והנה איננו עוד - ככה אמרת לי פעם וזה מצא חן בעיניי."
