לפנינו תיאור של מערכת הבריאות בישראל בראייה כוללת, בראי המשפט וזכויות האדם. הספר בוחן את האופן שבו המערכת מאזנת צרכים של בריאות הציבור עם זכויות הפרט וסוקר את המשמעות הכלכלית והחברתית של הרפורמה שנעשתה במערכת הבריאות עם חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהבטיח את זכויותיהם של תושבי ישראל בקבלת שירות בריאות.
הספר מציע מודל רעיוני של צדק חברתי ועוסק בשאלות-יסוד של שוויון, עזרה הדדית ודאגה לקבוצות חלשות, וכן בהליכים הוגנים בקבלת החלטות הקשורות לזכויות הפרט.
זכויות בריאות הן דוגמה מובהקת לזכויות חברתיות, שמימושן תלוי במשאבים העומדים לרשות המדינה ובחלוקתם הצודקת. העלויות הגבוהות של הטכנולוגיה הרפואית בימינו מעמידות אותנו לפני בחירות קשות בקביעת העדיפויות במימון הציבורי של שירותי הבריאות לפרט. התזה היא שעקרון-היסוד של הזכויות החברתיות הוא הצדק, ועיקרון זה, לצד עקרון החירות, צריך לרסן את עוצמת השלטון.
קהל-היעד של הספר הוא כל העוסקים בתחום הבריאות - משפטנים ועורכי-דין, אנשי מנהל ומקצועות בריאות וחוקרים במדעי החברה.
