הנסיעה שמתוארת בנסיעה היא כזו שכולנו מכירים וחלקנו אף נוטים לזלזל בה - נסיעה של חייל בשירות חובה אל הקב"ן. אלא שעד מהרה מתברר שזוהי גם נסיעה אל גבולות הנפש, אל מעמקיה של החברה הישראלית, ואולי אף אל האמת והגאולה. וכיוון שגיבור הספר הוא בן למשפחה דתית-לאומית, ש"השתמטות" מבחינתו היא רעיון בלתי נסבל - ומי שמלווה אותו לתחנה לבריאות הנפש הוא אביו המסור, שעצם המילים "בריאות הנפש" מעידות בעיניו על כישלון שאולי אין ממנו תקומה - הנסיעה הופכת למסע שנטען בעוד ועוד משמעויות, נסחף לסערות רגש מטלטלות, נקרע בין כמיהות רומנטיות ודתיות לבין דילמות משפחתיות ופוליטיות, ונע בין יאוש ופחד מוות ליופי עוצר נשימה.
