הקיום היהודי בישראל מושפע השפעה מכרעת מהציוויליזציה המערבית-ליברלית ומהציוויליזציה המסורתית-יהודית. כיצד אפשר לתפקד במציאות של מחויבות תרבותית כפולה שנתפסת לעתים כבלתי הרמונית? נייר העמדה שלפנינו מציג את אסטרטגיות ההתמודדות של הקהילות המרכיבות את החברה הישראלית עם השניות התרבותית הזאת: החרדים בוחרים בניכור (היבדלות); הדתיים במידור (התחמקות); והחילונים בוויתור (התעלמות). אך הצד השווה לשלוש האסטרטגיות הללו הוא קוצר ידן: אף אחת מהן אינה מציעה מודל אינטגרטיבי של שתי התרבויות. לפיכך המחבר מעלה לפנינו טיעון מנומק שלפיו הסיכוי האמיתי לייצוב החברה היהודית בישראל - צבעונית, רב-גונית ומגזרית ככל שהיא - טמון בהתחדשות פוזיטיבית ביחסן של כל אחת מהקהילות המרכיבות אותה כלפי שתי תרבויות התשתית של חיינו.