בוקר אחד התעוררה נועה משנתה ושאלה: אמא, היום יום שני?

לא, ענתה אמא. היום יום שלישי. יום שני היה אתמול.

בוקר אחד התעוררה נועה משנתה ושאלה את אבא: אולי היום יום שישי?

לא, אמר אבא, היום יום חמישי. יום שישי יהיה מחר.

כך זה היה פעמיים ועוד שלוש פעמים, עד שנעה התרגזה. למה כולם יודעים מתי בא כל יום ורק אני טועה תמיד? אני צריכה סימן כדי שאדע כמו כולם...