זו הפעם הראשונה ש“ימלא“, מן היצירות המופלאות שבספרות העברית, רואה אור.
ארבעה-עשר פרקי מדרש-השירה שבספר, חוברו בידי הסופר חיים הזז בשנת 1929, בעת שישב בפריס. מסיבות שונות, חלקן עדיין עלומות, החליט הזז לגנוז את פרקי ”ימלא“ ולא פרסם אותם מעולם.
שבעים שנה לאחר כתיבתו, נתגלה כתב-היד בארכיונו של הסופר בירושלים, והוא מובא בזאת, בתבנית מהודרת, לפני הקורא בן-זמננו.
יצירתו רבת ההיקף של חיים הזז נודעת בריבוי הפנים שבה. עם זאת, הופעתו של ספר זה מזמנת הפתעה לקוראיו הוותיקים והחדשים כאחד.
זו הפעם הראשונה ש“ימלא“, מן היצירות המופלאות שבספרות העברית, רואה אור.
ארבעה-עשר פרקי מדרש-השירה שבספר, חוברו בידי הסופר חיים הזז בשנת 1929, בעת שישב בפריס. מסיבות שונות, חלקן עדיין עלומות, החליט הזז לגנוז את פרקי ”ימלא“ ולא פרסם אותם מעולם.
שבעים שנה לאחר כתיבתו, נתגלה כתב-היד בארכיונו של הסופר בירושלים, והוא מובא בזאת, בתבנית מהודרת, לפני הקורא בן-זמננו.
יצירתו רבת ההיקף של חיים הזז נודעת בריבוי הפנים שבה. עם זאת, הופעתו של ספר זה מזמנת הפתעה לקוראיו הוותיקים והחדשים כאחד.
