התרפיסטית רות אברהם מראה כיצד חולי אלצהיימר יכולים למצוא באמנות דרך לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם כאשר אין כבר באפשרותם לתקשר היטב מילולית, והמילים מאבדות את משמעותן. המחברת מאמינה כי חובתנו המוסרית היא לספק לחולים כלי זה, למען לא ייחשבו כמנותקים בטרם עת.
בטחונם והערכתם העצמית של הקשישים - ושל אוהביהם – זוכים בחיזוק בעזרת התרפיה באמנות. זהו הספר הראשון הממחיש כיצד אמנות אינה משמשת רק כתעסוקה לחולי אלצהיימר, אלא היא גם שיטה עמוקה וסמלית המאפשרת להם לתקשר. בספר למעלה מ-70 רישומים וציורים של חולי אלצהיימר ותיאורי מקרה של הגברים והנשים שיצרו את עבודות האמנות הללו.
פעילויות אמנותיות, במסגרת מערכת יחסים תרפויטית משמעותית, יכולות לשפר את איכות החיים של חולי אלצהיימר, במיוחד במהלך התקופה בת שבע השנים היציבה יחסית של המחלה.
זהו ספר רב ערך ומאיר עיניים לפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק ועובדים בשרותי הבריאות.
