וינסטון צ'רצ'יל היה הנואם הרהוט ביותר בין מדינאי זמנו. בימים שבהם ניצבה בריטניה בודדה במערכה מול גרמניה הנאצית הוא המריץ את בני ארצו להתנגד, ללחום ולנצח, ועורר בהם תקווה בנאומיו עשירי ההבעה, בעלי הנימה הבוטחת, הלהט הלוחמני וההומור המושחז.
"וינסטון צ'רצ'יל גייס את הלשון האנגלית ושלח אותם אל תוך הקרב."
דברי הנשיא ג'ון פ' קנדי בטקס שבו קיבל צ'רצ'יל אזרחות כבוד של ארצות הברית, אפריל 1963.
מתוך אלפי נאומיו של צ'רצ'יל מאז נאומו הראשון ועד ימיו האחרונים, ליקט נכדו וינסטון ס' צ'רצ'יל את הנאומים הידועים ביותר מתקופת מלחמת העולם השנייה, וגם כמה נאומים שלא פורסמו מעולם.
פרופ' אברהם עוז, עורך מהדורה זו, הוסיף נאומים שצ'רצ'יל התייחס בהם לבעיית היהודים וצירף הערות שוליים המציידות את הקוראים העברים בידע הנדרש להבנת ההקשר המדובר.
