האם עוד אפשר לדמיין הוגה ש"חושב מחשבות" ומוכן לחזור בו מדעתו? – חוזר בתשובה וחוזר בשאלה אינם מספיקים לרדת לעומק המחשבה. כוונת הספר שלפניכם לאפשר להקשיב יותר למוזיקה העוטפת את חשיבת המחשבה — המחשבה המוזיקלית. בימינו אנו צמא מוחנו ונפשנו לגאולה, ולכן כדאי להתייחס באזהרה ל"גאולה הפנטסמגורית" במחשבה המוזיקלית שמכניסה אותנו אל האוטופיה הבלתי-נראית.
ספרו של אהרון גלייזר מבקש להמשיך את המחשבה המוזיקלית בין פילוסופיה למוזיקה בעקבות תיאדור אדורנו. כדגם של הוגה, אדורנו התקיים בתוך העולם באופן ייחודי: הוא חשב דרכו אך לא על אודותיו, הוא היה בעת ובעונה אחת נגן פסנתר ופילוסוף, אדם פְּנים ואדם חוץ, הוגה סובייקטיבי והוגה אובייקטיבי; והערותיו על אסתטיקה עשויות לשמש אותנו כדי לסמן חלל גדול בהשפעתה של התיאוריה הביקורתית על החשיבה היהודית כיום. בעקבות אדורנו ניתן לשאול ביחס לקיומנו: האין זה ברברי לכתוב שירה אחרי אושוויץ? בלא תשובה אלא בעומקה של המחשבה חזר אדורנו ארבע פעמים על השאלה שבה התחבט לאחר שברח מגרמניה לארצות הברית ובחזרה לגרמניה. לאחר חיים השקועים בחשיבת המחשבה שהתחבטה בשאלה זו, אדורנו טען שאפשר לכתוב שירה דרך חשיבת המחשבה גם כיום.
המחשבה המוזיקלית ממשיכה ללמד את דורנו על חשיבותה של המחשבה להקשיב, כמו גם על הדהוד המוזיקה שיומם ולילה עולה ויורדת מהיכל השירה, שהוא עצמו היכל התשובה שמקיף הכול ואינו ננעל.
ד"ר אהרון גלייזר הוא הוגה ומורה נלהב ומאתגר של מיסטיקה היהודית, פילוסופיה ושירה עברית. עבודתו מתפרסמת בהרחבה בפורומים פופולריים ואקדמיים; ספריו האחרונים הוקדשו לחקר פילוסופיה יהודית בהקשרים שונים. גלייזר משמש כרב בקה"ק "בית שלום" (סן פרנסיסקו, קליפורניה).
