כמטפל וכמורה, ניחן יורם חזן במזיגה ייחודית שאינה מבחינה בין אהבתו לאדם לבין היותו פסיכואנליטיקאי. הוא נודע בשיטתו המקורית והישירה ובחוש ההומור שתמיד מפתיע; בראייה מפוכחת של סבל ושיגעון כמצב הקיום האנושי ובערך שייחס למגע עם זיכרון וגעגוע ליחיד ולחברה. אלה שיקפו תפיסה פסיכואנליטית מעמיקה ופתוחה, המונחית על ידי אכפתיות חסרת פשרות ומחויבוּת טוטלית לאדם שניצב מולו. בספר זה מובאים מאמרים ומבחר דיונים על טיפול בגישה פסיכואנליטית, המשלבת המשכיות וחדשנות בנושאים כמו: אבחנה שאינה יוצאת מפתולוגיה מוכרת אלא מהחוויה של האדם; שיח בין חלוצי הפסיכואנליזה וטיפול בנקודות העיוורון שלהם; המשכיות ביחסי אבות ובנים, ועוד. כמו כן מובאים תיאורי מקרים הנולדים מראייה ייחודית, ומשקפים רגישות וכבוד לאדם שבטיפול.
