הספר עוסק בתולדות מדינה המזוהה עם משפחה אחת (משפחת סעוד, שנתנה למדינה את שמה), ועם תורה דתית אחת - הוהאביה - שעיקרה פרשנות נוקשה של האסלאם. הדיון הפותח במפעלו של אבי המדינה המודרנית, עבד אל-עזיז אבן סעוד (מת ב- 1953), ומנתח את סוד הצלחתו - כינונה של יישות דינמית, ששמרה על עצמאותה, התפשטה, שרדה ואף שגשגה עד ימינו, על בסיס כה מסורתי.

פרקי הספר מציגים את האתגרים בפני הממלכה מני אז. מצד אחד - התמודדות עם עושר הנפט שבו זכתה, ומצד שני - שאיפתה של המהפכנות הערבית החילונית לרשת עושר זה בשם אחדות האזור. אתגר כפול זה חייב שידוד מערכות ובניית מערכת איזונים פנימית מעודכנת שתחליף את זאת שביסס האב המייסד. בימי מנהיגותו של המלך פיצל (1964 - 1975), היה נראה שנמצאה הנוסחה הגואלת.

ואולם רצף התמורות באזור ובעולם שבו והציבו לסעודיה של ימינו מכלול חדש של אתגרים קיומיים. הצטמצמות העושר, עליית מעמד משכיל ומקופח, עליית אסלאם קנאי, מהפכני ולוחמני יותר בעולמות שמסביב ובבית פנימה, הכורח להישען על ארצות הברית - כל אלה ועוד חייבו את המשפחה השלטת לשוב ולחפש איזון ונוסחה חדשה להישרדות בעולם משתנה וסוער.