עד לפני יותר משני עשורים נדמה היה כי החרדיות היא תופעה אשכנזית ביסודה, רחוקה מכל מה שנוגע להיסטוריה של המזרחים. בזכות התפתחות המחקר על החרדיות ונוכח הפיכתה לחלק בלתי נפרד מנוף הקהילה הדתית ביהדות המזרחית, כיום ברור לנו שמדובר בתהליך היסטורי ארוך ומורכב שנמשך לאורך המאה העשרים. תוצאתו של התהליך היא זו: מתופעה שבשוליים הפכו החוגים החרדיים ביהדות המזרחית למי שעומדים בראש תנועה חברתית-דתית ופוליטית רבת השפעה ביהדות המזרחית והחרדית. יש הרואים במגמות אלו 'גלגול חדש של דתיות יהודית מזרחית'. ספר זה רואה במגמות אלו גם גלגול חדש של דתיות חרדית. הספר מתאר את מקורותיה של התנועה החרדית ביהדות המזרחית ואת השפעותיה התמורתיות על תרבותם הדתית של המזרחים. בין היתר הספר מתאר את התמורה בארגון בית הכנסת העדתי, בעיצוב סידורי התפילה הפופולריים, וכן את הבניית הקשר בין אברכים ומתחרדים לציבורים המסורתיים באמצעות פיתוחה של 'חרדיות רכה' הניצבת על אדני תרבות תנועת התשובה לה משמש הרב עובדיה יוסף מקור השראה.
