מי היא הדמות המזוקנת, עוטת המדים והכומתה, אשר לא נפרדת מהסיגר ולא חדלה מלנאום? במשך עשורים רבים תפאורות מתחלפות, דמויות באות והולכות ופידל קסטרו (1926-20166) נותר בעינו. הוא-הוא האיש הרע, האויב המושבע, הארכי-רשע, הנבל הלאומי של ארצות הברית. סיפורה של אומה יכול להיות מסופר בדרכים שונות – היסטוריית המלחמות, משברים כלכליים, רפורמות מעשי ידי אדם או השלכותיהם של כוחות הטבע. התרבות הפופולרית, בחברות מפותחות ומתועשות שבהן מתאפשר מיצוי יכולת ההבעה וההפצה שלה, היא אחת מהן. היא לוכדת ייצוגים ומשמעויות שספק אם מרחב יצירה אחר היה יכול להם. דרך דמות הנבל הלאומי בתרבות הפופולרית, החברה האמריקאית מספרת לעצמה על הדמוקרטיה שלמענה היא נלחמת, על תקוותה לחופש ולשוויון עבור בני האדם ועל עתיד טוב יותר עבור מי שעדיין אינו חוסה בצִלם של אלה. פחדיה הקמאיים ביותר משתקפים באמצעות המודל הנבלי שמדגים את כל מה שרע ומסוכן.
הייצוגים השונים של דמות הנבל מלמדים על יחסה של ארצות הברית למונחי הצלחה וכישלון, לראוי ולבזוי, אפילו גבולות האסתטיקה האישית מטופלים אגב כך. הבניית הדמות מעוגנת היטב בתפיסות הקפיטליסטיות ובתרבות הצריכה הקשורה קשר הדוק בתרבות הפופ; אלה מאפשרות את היצירה של הדמות ודרכה הן משתכללות בעצמן. התרבות האמריקאית משופעת בדמויות פופולריות המלמדות, כל אחת באופן הייחודי לה, משהו על החברה שיצרה אותן. המדריך המקיף לתרבות הפופולרית של ארצות הברית, כרך עב כרס המכיל למעלה מאלף עמודים, מדלג בין דמויות חיוביות בעיקרן. ספרה של תמר טאובר-פאוזנר מציע את דמותו של הנבל הלאומי כיצירה תרבותית פופולרית שערכה לא יסולא בפז.
