"כעורכת זרקור ליויתי את 'קובית קרח' מאז תחילתו... הדמויות מתפתחות ומפתיעות לפעמים. כל אחת מהן עוברת איזשהו תהליך עם עצמה, ואחרי הכל אין זה סיפור עצוב כלל אלא שזור כולו שמחת חיים וקריצות של הומור. ממליצה גם לכם להכיר את סיפורה התוסס והעוצמתי של בתיה. בסיפורה, הכתוב בכנות היא פותחת צהר לעולמם של מושתלי כליה, אבל יותר מזה - מזכירה לכל אחת מאתנו את עצמה..." (לאה פריד).