שְׁמוֹנָה יָמִים לִפְנֵי סוֹף הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל מוֹפִיעַ מִתַּחַת לְבֵית הָעֵץ אוֹרֵחַ מְשֻׁנֶּה מְאוֹד. בְּעוֹד עֵרָן, יוֹאָב, מַאיָה וְאָמִיר מְנַסִּים לְגַלּוֹת מֵאֵיפֹה הוּא הִגִּיעַ וְלָמָּה דַּוְקָא אֲלֵיהֶם, הֵם נִקְלָעִים לְפַרְשִׁיָּה מְסֻבֶּכֶת וּמוֹתַחַת, שֶׁמְּעֹרָבִים בָּהּ יְלָדִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִשְּׁכוּנָה אַחֶרֶת.
יַלְדֵי בֵּית הָעֵץ מְבִינִים שֶׁהַפַּעַם הַמּוּזִיקָה שֶׁלָּהֶם לְבַדָּהּ לֹא תַּסְפִּיק. הֵם יִצְטָרְכוּ לַחְשֹׁב עַל רַעְיוֹן מַבְרִיק כְּדֵי לָצֵאת מֵהַהַרְפַּתְקָה הַזֹּאת בְּשָׁלוֹם.
